"שירות החובה בצבא הוא פגיעה רחבה ומשמעותית בחופש של האזרח, אשר בראשה הסיכון לחיים. לפגיעה כה קשה בחופש האזרח חייבת להיות הצדקה ברורה ומובהקת. התנאים לכך הם שניים: האחד - שיש כורח נסיבות המחייב זאת... והשני - שהסדר השירות מופעל בהגינות, דהינו שחובת השירות מוטלת באותה צורה ובאותו היקף. כל סטייה מהדגם השוויוני היא בעייתית… אין מקום לפטור מטעמי דת במדינה דמוקרטית, אלא אם כן ניתן פטור לכל מי שבידו נימוק מקביל… ההגינות איננה סתם עוד עיקרון בסל העקרונות של הדמוקרטיה. היא אבן השתייה של הדמוקרטיה. חריגה מההגינות במקום אחד משמיטה את ההצדקה להגינות כולה." (עמ' 53)

"...לנמק מדוע לא יבוטל החוק המסדיר ומנציח למעשה פטור גורף מגיוס לשירות ביטחון לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תוך פגיעה קשה בעיקרון השוויון ותוך הפליה בין דם לדם ופגיעה בכבוד האדם. וזאת בשעה שפגיעה זו גורמת לשיסוע החברה בישראל ויצירת תהום בין אזרחי המדינה המחויבים לקחת חלק בעול הביטחון ולסכן חייהם בהגנה על מדינת ישראל מחד ובין אזרחי המדינה אשר להם מעניק החוק פטור מעול זה מאידך, תהום המביאה לחוסר נכונותם של הנושאים בנטל להמשיך ולהתגייס לשירות הביטחון, באופן המסכן את בטחונה ויכולת שרידותה של מדינת ישראל."

"יש לי חדשות בשבילכם. אנחנו החרדים לא נהנים מזה שבנינו לא מתגייסים לצה"ל. אנו סובלים מהמצב בו מוטחת בנו ביקורת השכם והערב. נמאס לנו להיות שק החבטות הקבוע....

אז למה? למה, אנו מתעקשים לא להתגייס?

התשובה לכך אחת: חשוב לשמור על בטחון המדינה. אבל בעיננו יש משהו חשוב עוד יותר. הערך העליון בעינינו איננו המשך קיומה של הישראליות המזרח תיכונית. למרות שזה חשוב וגם נחוץ. המטרה העליונה בעיננו היא קודם כל הבטחת שרידותה של היהדות. ואנו חדורי שליחות בכך. אנחנו החרדים משקיעים אנרגיה רבה בחיזוק הזהות היהודית ובמלחמה בהתבוללות. אנחנו מחנכים את בנינו בישיבות כדי שיוכלו להמשיך הלאה את הקיום היהודי הייחודי. זה מה שאנחנו מתכוונים לעיתים כשאנו אומרים: "הישיבה זה גם שרות צבאי" הישיבה היא שרות לאומי מובהק הנגזרת באופן ישיר מהאתוס היהודי ומהצרכים הדחופים של העם היהודי."

"נקודת המוצא הינה, איפוא, נשיאה שוויונית בשירות הצבאי. זו נשיאה שוויונית במעמסת החובות החברתיים ובהנאה שווה מזכויות אזרחיות ... על רקע זה, מתן דחיית שירות גורפת – שעם השנים הופכת לפטור משירות צבאי – לאלפי מיועדים לשירות בטחון אך מטעמים של לימוד בישיבה, מהווה פגיעה בשוויון של כל אחד מקבוצת הרוב, המחויב בשירות צבאי. יש בה הפליה ללא שוני רלבנטי המצדיק אותה. אכן, אין דבר בדתיותו של אדם שימנע ממנו שירות צבאי. רבים מחיילי צה"ל הם בעלי השקפת עולם דתית. חלקם נמנים גם על הקהילה החרדית. הבחנה בין מיועדים לשירות בטחון על בסיס השקפת עולם דתית היא הפליה ללא כל שוני רלבנטי".

...אם כן, יש משהו אנכרוניסטי במסע ההתעוררות של חבורת צעירים מרמת השרון והרצליה, המבקשת להלביש את החרדים במדים. הרצון לאנוס אוכלוסייה שלמה, שאורח חייה ואמונתה מתנגשים עם אורח החיים הצבאי, בתקופה שבה החברה הישראלית היא פחות מגויסת מאי פעם הוא לא רק בלתי דמוקרטי, הוא קודם כל מנותק מהבעיות האמיתיות של החברה.

הלא הקלישאה "אפליה בין דם לדם", שבה משתמשים צעירי תנועת "התעוררות", ודרישתם שהחרדים "יישאו בנטל" אינן מסתדרות עם המונחים שוויון ודמוקרטיה. זכויותיהם של אזרחים בדמוקרטיה אמיתית צריכות להיות מוחלטות, וחובותיהם - תוצאה של יכולתם הכלכלית, הפיסית ושל השקפת עולמם.

כדי שהחרדים ישרתו צריך שיקרה אחד מהשניים: שהם יוותרו על אורח חייהם, על כל המשתמע מכך, או שהצבא ישנה את עצמו כך שיוכל להתאים להם. האפשרות הראשונה איננה דמוקרטית, והשנייה אינה כדאית".