ימיו של ההסדר לדחיית גיוסם של בחורי ישיבות כימיה של מדינת ישראל. ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, החליט כבר בראשית ימיה של המדינה על דחיית גיוסם של 400 בחורים בקירוב. בשנת 1949 נחקק
חוק שירות הביטחון, תש"ט-1949. החוק העניק לשר הביטחון סמכות לשחרר גברים שחייבים בגיוס מחובת השירות הסדיר. מכוח סמכות זו, שיחרר שר הביטחון כל צעיר חרדי שהצהיר כי "תורתו אמונתו" והוכיח שהלימוד בישיבה הוא עיסוקו הבלעדי.
ההסדר, שראשיתו בהבנת הצורך בשיקום עולם התורה, הפך עם השנים
להסדר המקיף עשרות אלפי תלמידי ישיבות ולסוגיה במחלוקת ציבורית שכל הכרעה בה מאיימת לפלג את החברה הישראלית.
עם המהפך הפוליטי, בשנת 1977 הצטרפו המפלגות החרדיות לממשלת הליכוד והפכו את הסדר דחיית השירות לחלק מהמסמכים הקואליציוניים. הרחבת מספר הנהנים מדחיית הגיוס הביאה להתעוררות ציבורית בנושא. בכנסת הועלו הצעות חוק וועדות שונות שעסקו בגיבוש המלצות לפתרון הסוגיה. מאחר שאף אחת מהצעות החוק או מהמלצות הוועדות לא התקבלו, הפך בית המשפט הגבוה לצדק מוקד לעתירות רבות נגד חוקיותו של ההסדר הקיים.
עד שנות ה-80 נדחו כל העתירות בנימוק שהשאלה היא בעלת אופי ציבורי ואל לו לבית המשפט להיגרר אליה. שינוי דרמתי בעמדת בג"צ התרחש בדצמבר 1998. בעתירה שהגישו חברי הכנסת חיים אורון ואמנון רובינשטיין ובעתירה של אגודת הסטודנטים מתל אביב.
בית המשפט פסק כי סמכות שר הביטחון מצומצמת לדחיית שירות במקרים פרטניים. ההסדר של דחיית שירות לכל הציבור החרדי בהיקפים נרחבים, חורג מסמכות השר ולכן על הכנסת לחוקק חוק בנושא בתוך שנה מיום מתן פסק הדין.
במאי 1999 נערכו בחירות חדשות לכנסת ה-15 וראש הממשלה הנבחר, אהוד ברק, נאלץ מכוח ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, לדחות את החקיקה בנושא. במקום לחוקק חוק בנושא, הוא מינה ועדה, בראשות השופט בדימוס צבי טל, שתפקידה היה לגבש המלצות ל"הסדר ראוי" בנושא גיוס תלמידי ישיבות. הוועדה הגישה את המלצותיה שהפכו להצעת חוק "חוק דחיית שירות ביטחון (הוראת שעה), התש"ס-2000, שאושרה על ידי מליאת הכנסת בקריאה ראשונה. אולם, המפלגות החרדיות עיכבו את המשך תהליך החקיקה עד שפג תוקף המועד שבג"צ קבע להסדרת הנושא.
בית המשפט העליון, שהיה מודע לקשיים בחקיקה, נענה לבקשות החוזרות והנשנות להארכת המועד שנתן לכנסת להסדיר את הנושא. בינתיים הוחלט על פיזור הכנסת ה-15 ושר הביטחון נאלץ לבקש בפעם הרביעית מבית המשפט להאריך את משך ההשהיה.
הפעם סרבו שופטי בג"צ לבקשה..
ביולי 2002 התקבל חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם תשס"ב-2002. החוק מבוסס על מסקנות ועדת טל והוא מבקש להסדיר הן את עניין הפטור משירות צבאי לבחורי ישיבות והן את הבעיה שחרדים אינם עובדים במשק הישראלי מתוך החשש שאם יפסיקו ללמוד בישיבה יגויסו לצבא.
גופים רבים פנו לבית המשפט וביקשו ממנו לקבוע שהחוק סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל כן יש לבטלו.
ברוב של 5 שופטים נגד 4 נקבע כי החוק פוגע בשוויון וכי קשה להשלים עמו "אך אין בקביעה זו בלבד כדי לעורר בעיה באשר לחוקיותו של החוק". כלומר, נקבע שהחוק הוא חוקתי. החוק שניתן מלכתחילה לפרק זמן של 5 שנים הוארך ביולי 2007 בחמש שנים נוספות.